כמה זה באמת אפשרי להתאהב באדם רק דרך הודעות?

והאם בכלל כדאי להיכנס להרפתקה הזאת? פחד לא לעמוד בציפיות של בן/בת הזוג מהשיחות, חוסר יכולת לצאת לדייטים וכל שאר "הפינוקים" של קשר מרחוק – האם זה שווה את זה?

לאהוב או לשכוח

לפעמים התקשורת באונליין כל כך מתישה, עד שהאדם שהיה פעם מעניין הופך לסיבה שאתה מנסה להיכנס פחות לרשת. איך לשכוח מישהו שהצלחת להתאהב בו רק דרך הודעות?

זה ממש פשוט.

אתם חושבים שאתם מכירים את האדם הזה מכל הכיוונים. הכרתם את כל היתרונות והחסרונות שלו – ולכן התאהבתם כל כך חזק. תרשו לי לא להסכים. למה? תקראו שוב את שתי המילים הראשונות בפסקה הזאת.

מומחים אומרים שאי אפשר להתאהב באדם שלא ראיתם אף פעם בחיים. תכתבו כמה שאתם רוצים – שעות, שבועות, חודשים, שנים. "אבל אנחנו אפילו דיברנו ב-FaceTime!" – תגידו. לצערי, זה ממש לא אותו דבר.

באונליין אתם בקלות מוצאים שפה משותפת. נראה לכם שאתם כבר חשבתם על הכל וחישבתם את הסיכויים שאתם נולדתם אחד בשביל השני. אבל הבעיה היא שליחסים אונליין יש מעט מאוד במשותף עם יחסים אמיתיים.

ועד שלא תיפגשו פנים מול פנים – לא תוכלו להגיד בוודאות שאתם אוהבים אחד את השני.

למה זה ככה? בואו ניתן לדברת מילה. דג'קי פילוסוף – כותבת ומחברת אתרים על גירושים, יש לה טור משלה על זוגיות. יש לה תואר שני בעיתונאות מאוניברסיטת בוסטון. גרה בשיקגו עם המשפחה. ואגב, היא גרושה.

ככה אמרה דג'קי

"חלק מכם אולי לא יסכימו איתי, אבל אני רק עונה על השאלה ששאלו אותי. איך שני אנשים יכולים לאהוב אחד את השני אם הם אף פעם לא נגעו אחד בשני? ואני לא מדברת עכשיו על סקס – רק על מגע אנושי רגיל. וריח? מה עם החום הזה של הקרבה והאפשרות ליהנות מהריח של האדם שאתה אוהב? לתחוב את האף לצוואר שלה, להרגיש את ריח העור והשיער. את זה לא תרגיש דרך FaceTime.

איך אפשר לאהוב אדם שלא נישקת את השפתיים שלו? разве נשיקה היא לא הקסם שמאפשר לך לפעמים להבין שהרגשות שלך אמיתיים? דרך אגב, לפעמים נשיקה עובדת בדיוק הפוך – אתה מבין שאין לך שום אהבה כלפי האדם הזה. ובכלל – איך אתה יכול להגיד שאתה אוהב מישהו אם אף פעם לא לקחת את היד שלו ביד שלך, לא הרגשת את הנשימה שלו?

להתאהב – זה אומר לבלות עם האדם הזה פרק זמן מסוים. FaceTime – זה משהו אחר. כל הדייטים האלה לפי לוח זמנים, כשאתה נראה הכי טוב שלך ובמצב רוח מעולה – זה בכלל לא זה.

לאהוב – זה אומר לתת לו/לה לראות אותך ברגעים שאתה פגיע. כשהשיער שלך פרוע או כשאתה חולה כמו כלב. או כשפיטרו אותך או ששמעת על מחלה של מישהו קרוב.

למרות שבשיחות FaceTime יכולות להיות מאוד עמוקות ואמיתיות, הן תמיד מתוכננות ומסודרות מדי. אהבה אמיתית קיימת רק כשאתם בכלל לא מוכנים – כשיש לך התקף או שאתה בוכה בלי שליטה.

תחשבו על זה. כששולחים לך הודעה יש לך זמן לחשוב על התשובה ולענות כשנוח לך. אין שום ספונטניות. וב-FaceTime? אתה יכול להדליק תאורה, לבחור רקע טוב ולעשות הכל כדי להיראות הכי טוב. אם אתה מתבייש בגוף שלך – תוכל להסתיר את החסרונות. בעיות שיער, קרחה? כובע בייסבול לעזרה. יש לה צלקת? אפשר להסתיר. בחיים האמיתיים זה לא עובד ככה.

בדייט אמיתי יש לך הזדמנות מושלמת לראות הכל. ידיים, אצבעות רגליים (אם היא בנעליים פתוחות), רגליים, ידיים, שיער, חיוך, שיניים ו – מה שחשוב לי הכי הרבה – עיניים.

איך אפשר להתאהב במישהו בלי להסתכל לו פעם אחת בעיניים? אני חושבת שזה בלתי אפשרי.

בנוסף, דייטים אמיתיים נותנים לך לראות איך האדם הזה חי. איך מריח אצלו בבית? האם המיטה מסודרת? יש מיליון דברים קטנים שבגללם מתאהבים. אי אפשר להרגיש אותם באונליין.

אני רוצה להגיד שאין שום דבר רע בתקשורת אונליין – זה יכול להיות התחלה טובה ליחסים. אבל להתאהב באמת – זה בלתי אפשרי עד שתבלה עם האדם הזה זמן אמיתי פנים מול פנים. ואני אגיד לכם עוד משהו. אתם יכולים להסתכל אחורה ולהגיד שהייתם מאוהבים לפני שהתראיתם, אבל למען האמת – לעולם לא תדעו בוודאות אם זה באמת היה ככה.

לבנות יחסים, לצאת לדייטים – זה מפחיד. להרבה אנשים הרבה יותר נוח להסתתר מאחורי טכנולוגיה כמו מגן. זה עוזר להתמודד עם הפחד הכי גדול שלנו. מה אנחנו הכי מפחדים בדייטים? מהתחושה של פגיעות. זה כל כך מביך. כל מי שהיה פעם ביחסים טובים יגיד: "אם פעם אחת העזת להופיע מול מישהו בדיוק כמו שאתה, והוא קיבל את כל החסרונות שלך ואהב אותך – חווית את התחושה הכי טובה בעולם".

באינטרנט זה לא עובד ככה.

P.S.

האינטרנט זה מבצר של אשליות. אתה יכול לערוך את החסרונות שלך עם אפליקציות עריכת תמונות. אתה יכול לברוח משיחה לא נעימה אחרי שקראת רק את ההודעה בהתראה. כל אלה הם תעלולים קטנים שכולם עושים. אבל יחסים ואהבה במובן הבריא והאמיתי שלה – זה משהו הרבה יותר אמיתי ומוחשי מהודעות באינטרנט. תזכרו את זה כשאתם מתאהבים במישהו שלא ראיתם אף פעם בחיים.